כבר בתחילת ההיסטוריה של הגיטרה עם התפתחות הגיטרה הספרדית/ קלאסית, נקבעו סוגי העץ השכיחים עד היום לבניית גיטרות.

 לוח התהודה של הגיטרה הספרדית במאה ה19 היה כמעט תמיד עשוי מעץ אשוח Spruce , שהוא עץ רך יחסית ובעל תכונות של הגברת צליל יוצאות מן הכלל. העץ נבחר להיות לוח התהודה הבלתי מעורער ולרוב  הוא זה שקובע את איכות הגיטרה.

 גוף התהודה (הקופסה) נבנה בדרך כלל מעץ קשה וצפוף Rosewood , שבעברית נקרא ה'סיסם השחור' (ולא עץ של וורדים כמו שחושבים לפעמים). לפעמים השתמשו במייפל כמו בכינורות ואפילו בעץ ברוש, שהיום כבר לא נחשב לעץ מתאים. הצוואר נבנה בדרך כלל ממהגוני ועליו לוח איצבוע מאבוני או Rosewood .

ההתפתחות של הגיטרה לגיטרה אקוסטית בעלת מיתרי מתכת לא שינתה כמעט בכלום את בחירת העצים לחלקים השונים של הגיטרה.היא יוצרה בבית החרושת של Christian Frederick Martin ,גרמני שהיגר לניו יורק במאה ה19 והיה הראשון והמוביל בפיתוח הגיטרה האקוסטית עד ימינו.בבית החרושת שלו תמיד הקפידו על העצים המסורתיים (רוזווד, ספרוס, מהגוני ואבוני) וזאת גם בתקופות קשות.

אורוויל גיבסון עם פיתוח הגיטרה דמוית הצ'לו – גיטרה ג'אז או  archtop נעשתה במתכונת של צ'לו או כינור כשרוב העצים, גוף וצוואר נעשו ממייפל ורק לוח האיצבוע נעשה מאבוני או רוזווד. אפיפון הניו יורקית המשיכה את דרכו והייתה בעצם המקום הראשון שבנה כלים בהזמנה, משום מה אפיפון השמשה רק ברוזווד ללוח האיצבוע ומעולם לא באבוני. הממשיכים של הקו הזה הבונים העצמאים ד'אנג'ליקו וממשיכי דרכו.

בשנות החמישים הכה ליאו פנדר את עולם בוני הגיטרות ביציאה טוטאלית מכל מסורת. ליאו פנדר היה אלקטרונאי מתקן מכשירי חשמל ובונה מגברים. כבר במגברים שלו הייתה תפיסה רדיקלית לזמנו, לדעתו רק התדרים הגבוהים והתדרים הנמוכים היו חשובים, את התדרים האמצעיים אין צורך להגביר. כשהחליט לבנות גיטרות התייעץ עם הרבה מאוד מוזיקאים שהעריכו את המגברים שבנה. התוצאה הייתה גוף מ Ash בעברית עץ מילה (ממשפחת הזיתים) או Alder אלמון, צוואר מעץ מחתיכה אחת של עץ מייפל בלי לוח איצבוע נפרד, והדבר הרדיקאלי ביותר חיבור הצוואר לגוף בעזרת ברגים. כמובן שנוספו פיק אפים – קולטנים בעברית אבל אף אחד לא משתמש בזה- והפיק אפים העבירו את הצליל למגבר . כל הפקת הצליל הייתה שונה ולכן גם העצים. הגישה של ליאו פנדר הייתה לפשט את היצור של הגיטרות ולאפשר יצור המוני. לא הייתה משמעות לעץ חוץ מעלות חוזק ונוחות לעבודה עליו. היום מחפשים בנרות גיטרות מהשנים הראשונות של בית החרושת של פנדר, ומוכנים לשלם עשרות אלפי דולרים על כלי מהתקופה ההיא, אבל במקור הרעיון היה לפשט ולהוזיל את היצור, ולהפוך את הגיטרה לכלי פופולרי. ליאו הצליח בכך מעבר לכל דמיון. הפופולריות שלו גדלה כל כך שגיבסון , שהייתה אז החברה החזקה ביותר בשוק הגיטרות בארה"ב גיסה את לס פול שהיה לו רעיון של גיטרה חשמלית משלו, ויצאה עם הלס פול. חשוב להזכיר שאף אחד מהשמות המוכרים לא המציאו את הגיטרה החשמלית אלא מצאו דרך להפוך אותה למבוקשת. הלס פול הייתה בהחלט מבוססת על עצים מיוחדים, כל העצים צפופים וקשים עם וויברציות צליליות כהות. גוף ממהגוני – עבה וכבד, צוואר מהגוני עם רוזווד כלוח איצבוע. החידוש והסוד הגדול של המבנה החדש הזה היה חלק עליון עשוי מייפל – שניצבע בזהב בשנים הראשונות כדי שלא ידעו ממה נעשה- ומגולף בצורה שהכריחה עבודה רצינית ומכונות שהיו לגיבסון ולא היו לאחרים.

הפיתוח שייך לכמה אנשים כולל כמובן לס פול אבל יותר מכולם לטד מקארתי שפיתח גם את הגיטרות החצי אקוסטיות וגם היום אחראי על חלק מהפיתוח של ה מקארתי PRS . פיתוח הפיקאפ הכפול מבטל ההם ההמבקר, העלה עוד את הייחוד של גיטרת הלס פול. יש לציין שבזמן שיצא הדגם הוא לא היה פופולרי בכלל ורק שנים אחר כך הוא נהיה לסימן דרך בהתפתחות הגיטרה ( טוב גיטריסטים ידועים כעם המרובע ביותר שקיים). אחרי הלס פול וההמבקר היו עוד הרבה התפתחויות כמו הגיטרות הסמי אקוסטיות והכלאות שונות בין הסטרטוקסטר והלס פול, אבל העצים נשארו כשהיו. היו נסיונות להכניס חומרים שונים כמו גרפיט, מתכת, וחומרים סינתטיים שונים אבל כולם נעלמו, חוץ מגיטרות פרקר שדי הצליחו. חלק מהחומרים נכנסו כמחזקים, רוב בוני הגיטרות המודרניים הטובים כמו – ריבקי, בריאן מור, סדובסקי ועוד רבים משתמשים בחיזוק לצוואר בגרפית, ובחומרים נוספים בתוספות קטנות אבל העצים המסורתיים הוכיחו את עצמם.

עוד על גיטרות סוגי עץ וצליל

www.netmagic.net

www.guitarlinks.com

http://guitarlinks/com

www.gibsonstrings.com/pickups/classics.shtml

www.guildguitars.com/gear/gear.php?node_id=2275