|
| דימוי הצליל - כתבה ראשונה |
| יום : 3 חודש : דצמבר שנה : 2007 |
|
| כתבה של דוד בוליס |
|
 בכל פעם שאני מקשיב לנגני גיטרה, אחד הדברים הראשונים שאני שם לב אליהם זה איכות הצליל שהם מפיקים. אם הצליל שלהם מלא, עשיר בגוונים, אחיד וללא נפילות במשפטים, אך גם גמיש ומשתנה כשצריך-אני בדרך כלל יודע שלא אתאכזב גם בכל השאר, נגיד, מוסיקאליות, פרשנות, טכניקה.
קל מאוד ליפול במלכודת של המשוואה: תנו לי גיטרה מצויינת-יהיה לי צליל מצויין.
ודאי שגיטרה מבונה טוב בעלת צליל עשיר מאוד תעזור. אך זהו בהחלט לא הכל. כדי להסביר, אתן לכם דוגמא להמחשה.
ואלרי אוסטרובסקי, מוסיקאי גדול, מי שבעברו קריירת סולן מרשימה, והיום הוא מחנך את הדור הצעיר של המוסיקאים בתחום מוסיקה קאמרית, סיפר לי לא פעם על צ'לן אחד שיכול היה לקחת כל כלי צ'לו ולהפיק ממנו צליל יפה ועשיר, לא משנה כמה הכלי פשוט ולא מיוחס. "הוא פשוט ידע לעשות את זה".
והינה עוד ציטוט, הפעם מפי קוסטין קנליס, כפי שהתראיין אצלינו במדור: "לא חשובה המדבקה שבתוך הכלי. הידיים של הנגן הם עושות את הכלי. אפשרה לנגן גרוע בסטריבריוס... הידים חשובות יותר מהכלי".
מי שלמד אי פעם עבודה עם מקהלה, או פיתוח קול, מכיר את המושג "דימוי קולי" או "דימוי צלילי". בשני המקרים מדובר באידיאל צלילי שהזמר שואף להגיע אליו וחושב עליו לפני שהוא פותח את הפה.
או שמנצח מקהלה שיודע איזה צליל הוא רוצה לקבל מהמקהלה שלו ומגדיר את זה זמרי המקהלה באמצעות דימויים, אסוציאציות והדגמה.
אך נכון הוא הדבר גם לגבי נגינה בכל כלי, אם זה כינור, קלרינט או גיטרה.
דוד בוליס
דצמבר 2007
קונסרבטוריון רחובות
|
|
|
|
|