אם-כן, שימוש בסדאר היה אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתולדות הגיטרה המודרנית.
רבים מן הנגנים המובילים בעולם  אף מעדיפים את סוג העץ הזה בגיטרה שלהם. נגנים כמו פפה רומרו וג'והן וויליאמס, בין היתר. גם חלק גדול מבוני גיטרה בעולם החלו להעדיף את העץ הזה לאומת ספרוס.

חידוש נוסף שקבע רמירז היה בשנות השישים, כנראה בעקבות דרישתו של אנדרס סגוביה. סגוביה התנגד להגברת הגיטרה בעזרת מיקרופונים. מצד שני הוא היה זקוק להגברת עוצמתה בעת נגינה עם תזמורת. לכן ביקש לבנות כלי עם מיתרים ארוכים יותר של 664 מילימטר, מה שהוסיף עוצמה ואיפשר להופיע באולמות גדולים. אומנם קשה יותר לנגן בכלי כזה, אך סגוביה התברך בידיים גדולות במיוחד. קולגה שלי, מיגל הרשטיין, שהיה בקונצרט של המאסטרו מעיד, שכל אצבע שלו הייתה כמלפפון ממוצע.  

בונה גיטרות, גם אם הוא מיומן ביותר, לא יכול לבנות הרבה גיטרות בשנה, אלא אם כן הוא הופך את הייצור לייצור תעשייתי, מה שבהכרח מוריד את איכות הכלים.

במקרה של אדון רמירז הקביעה הזאת לא תופסת. הוא היה הראשון שהצליח ליצור תהליך אחיד של בניית הגיטרה על-פי הוראותיו המדויקות כך, שכל מי שעבד בסדנא שלו ועבר הכשרה מתאימה יכול היה לבנות גיטרה בהתאם לתוכנית מדויקת של רמירז ותחת פיקוחו. ההוראות  היו כה מדויקות שלמרות שהוא בעצמו לא בנה את הכלים, הם היו באיכות מעולה שלא ירדה מן הסטנדרטים שהוא קבע.

כך יצא שבתקופת חייו נבנו כ-20 אלף גיטרות הנושאות שם חוזה רמירז שזה פחות או יותר פי 30 ממה שבונה גיטרות טוב יכול לבנות במהלך חייו. ושוב, יש לזכור שהכלים יצאו מעולים שבמעולים והתפשטו ברחבי העולם, כך שבכל פינה בעולם אפשר היה למצוא חנות עם כמה גיטרות מתוצרת רמירז. אצלנו מי שמייבא את הגיטרות הללו זה "מרום כלי נגינה".

בראיון שנתן ח. רמירז לג'. קלינטון הוא אומר "אני דואג לכך שהכל ייעשה בדיוק כפי שאני רוצה. האדריכל לא חייב להניח את הלבנים בעצמו. תלמידיי למדו ממני והם יודעים בדיוק מה צריך לעשות, אחרת הייתי עושה זאת בעצמי. לעץ ולכלי עבודה אין סודות ממני, ואם יש בעיה אני אמור לפתור אותה"  

ויש אומרים שהתרומה החשובה ביותר של רמירז היה התפקיד שהוא מילא בתור מורה ומגדל כשרונות. בין השנים 1960-1990 הכשירה הסדנא של רמירז בוני גיטרה רבים, וביניהם בונים מוכשרים ביותר שבחלקם המשיכו לבנות באופן עצמאי אחרי שעזבו את סדנתו. 

הינה כמה שמות שעבדו תחת קורת גג שלו: 

Times New Roman Paulino Bernabé, Manuel Contreras, Mariano Tezanos, Enrique Borreguero Marcos, Pedro Contreras Valbuena, Manuel González Contreras, Miguel Malo Martínez.

בוליס דוד
יולי 2007
קונסרבטוריון רחובות