האלופים - תיקוני הגיטרות הנפוצים ביותר


האלופים - תיקוני הגיטרות הנפוצים ביותר
יום : 11 חודש : אוקטובר שנה : 2007

כתבה של ענת גולדמן -שפירית תיקוני עץ בכלי נגינה

מבט חטוף בשורת הגיטרות לתיקון המונחות בסדנה, מעלה בי בכל פעם את השאלות הבלתי נמנעות - מהם התיקונים הנפוצים ביותר בבית המלאכה שלי? מה הסיבות לתקלות אלו, וכיצד אפשר להמנע מהן? ולבסוף - כיצד, באופן כללי, מתבצעים תיקונים אלה ? חמושה בספר התיקונים הירוק, בדף,עפרון וחישובית יצאתי למסע להכתרת שלושת האלופים המפוקפקים בתחום תיקוני הגיטרות. השיטה בחרתי מדגם מקרי של 200 גיטרות מרשימת התיקונים. סיכמתי מתוך המידע המתועד נתונים שונים על סוגי התיקונים ועל הסיבות להם. גיטרות שסבלו מיותר מאשר בעיה אחת נרשמו במספר עמודות בהתאם. בסך הכל נרשמו 240 תיקונים לגיטרות אלה. הממצאים המפתיעים כ-80% (!) מהגיטרות מגיעות לתיקון כתוצאה מתאונות שונות. רק כ-20% מהן דורשות טיפול בבעיות הנובעות מבלאי סביר ( כגון שריגים שחוקים, החלפת מכניקות, צביעה מחדש וכד' ). המסקנה המשמחת שנובעת מנתון זה היא שתשומת לב, טיפול זהיר והימנעות מסיכונים מיותרים עשויים לחסוך לנגן הנבון את הפגישה אתי. וכעת לאלופים... א. שברים וסדקים בתיבת התהודה התיקונים המובילים בסדנה הם תיקוני שברים וסדקים בתיבת התהודה ( בסך הכל 85 מתוך 240 התיקונים שנבדקו !). מתוך תיקונים אלה, שברים בחזית הם הרוב (51 תיקונים), והשאר הם שברים וסדקים בגב, בצדדים ובגחון. העץ הדק והשביר ממנו בנויה הגיטרה, ובפרט העץ ממנו עשויה החזית, חשוף לפגיעות שנובעות מנפילה, ממכה או ממשקל כבד המונח על הגיטרה. אפילו חשיפה לקרינת שמש ישירה עשויה לגרום להתבקעות פתאומית של העץ. באופן מפתיע, סדקים שנובעים מהתיבשות העץ הם נדירים למדי. בשונה מהסדקים האחרים - אפשר לזהותם על פי הרווח שנוצר בין שני צדדי הסדק ( כמו רוכסן שלא עמד בעומס...). סדקים אלה נמנעים משום שבוני הגיטרות משתמשים בדרך כלל בעץ מיובש היטב, שסיביו ישרים יחסית. אופן עיבוד העץ והצביעה בלכה מצמצמים את הסיכוי לסדקים מסוג זה. אציין שגיטרות זולות בנויות בדרך כלל מעץ לבוד, שכבות עץ דקות המודבקות זו על זו בשתי וערב. בגיטרות כאלה אין כלל סכנה לסדקים שנובעים מהתייבשות העץ. מקרים פרטיים של שברים שכיחים כתוצאה מתאונות הם שברי T - שברים לאורך הסיבים בחזית, בניצב לגשר הקדמי, מצדו האחד או בשני צדדיו. שבר T נובע בדרך כלל ממכה שמקבלת הגיטרה כאשר היא נופלת על החזית (אפילו כשהיא בתוך תיק). הגשר הקדמי בולט מהחזית, והחבטה שהוא סופג גורמת לשבירה לאורך הסיבים משני צדדיו, ולפעמים גם להתנתקות קורות פנימיות. שבר D - גם הוא שבר נפוץ בחזית הגיטרה. זהו שבר לאורך הסיבים מקצה הגיטרה ועד לנקודת ה"מותן" שלה. שבר זה נובע בדרך כלל ממכה פתאומית בגחון הגיטרה, מכה שגורמת לתזוזת הדופן ול"פרימת" החזית. כאשר נסדקת הגיטרה, יש להרפות מייד את מתח המיתרים. עומס המתיחה עלול לגרום להתעוותות העץ, להארכת הסדק ולנזק נוסף לגיטרה ! הטיפול הבשורה הטובה היא שניתן כמעט תמיד לתקן שברים וסדקים באופן משביע רצון, הנזק האסתטי קטן על פי רוב, וצליל הגיטרה כמעט שלא נפגע. לתיקון זה מספר שלבים : * בדיקת הנזק הנראה והסמוי, והחלטה על שלבי העבודה המתאימים לתיקון המסויים על פי הצרכים והמגבלות. * הדבקת הסדק בהתאמה מירבית, בבת אחת או במספר שלבים. * חיזוק הסדק מבפנים, כדי למנוע שבירה חוזרת או התרחבות הסדק. * תיקון לכה מבחוץ, לשיפור המראה ולאטימה טובה יותר של הסדק מפני פגעי האקלים. * מתיחת המיתרים ובדיקת הצליל של הגיטרה. זמזומים יכולים לנבוע מפגמים בתהליך העבודה (למשל: קורה מנותקת שלא שמנו אליה לב ). ב. תיקוני ראש במקום השני ברשימת התיקונים הנפוצים נמצא "תיקון הראש"(41 מתוך 240 התיקונים שנבדקו). למרות המראה הדרמטי של שבר כזה, גם הוא ניתן לתיקון ללא פגיעה בצליל הגיטרה. "עקב אכילס" של הגיטרה הוא איזור כיפוף הצוואר לכיוון המכניקות. מבנה סיבי העץ והעומס הרב של המיתרים המתוחים על איזור צר כל כך, גורמים לצוואר הגיטרה להיות פגיע ביותר. נוסיף לכך את החורים המיועדים למכניקות, את הקדח המיועד בגיטרות מסוימות למוט הצוואר ואת ברגי המכניקות שמוברגים לעיתים ללא קידוח מוקדם, ויוצרים סדקים לא נראים בעץ. כל אלה הופכים את איזור ה"ראש" לכביש אדום. לפני כמה שנים נכנסתי לחנות מוסיקה בירושלים והצעתי את שירות התיקונים שלי. "האם את יודעת לתקן צווארים שבורים?" שאל אותי המוכר. "אם כן, חבל שלא הגעת אתמול. אחד הלקוחות שלי זרק הבוקר גיטרה בשווי 1000 דולר לפח, כי חשבנו שאי אפשר לתקן..." כאשר מבחינים בסדק או בשבר באיזור ראש הגיטרה, יש להרפות מייד ובזהירות את מתח המיתרים ולאסוף במידת הצורך חלקים שבורים. אם השבר מנותק לגמרי, כדאי לארוז אותו בנפרד, כדי למנוע מהגיטרה שריטות נוספות. ולעולם לא לנסות להדביק לבד ! הטיפול תיקון שברים בראש הגיטרה צריך לקחת בחשבון את המבנה שלה (קלאסית, אקוסטית או גיטרה באס?) את קו השבר ואת איכות העץ ומצבו הכללי. כל זאת בניסיון לנבא מה יהיו הנקודות החלשות שכדאי לחזק כדי שהגיטרה לא תישבר בשנית. שלבי תיקון זה הם: הסרת המכניקות והגשר, והערכת שלבי העבודה. ניקוי (במידת הצורך) של שרידי הדבקות קודמות. הדבקת החלקים הקיימים בהתאמה מירבית. חקיקת מחבר עץ אחד או יותר, לחיזוק איזור השבר. השלמת חלקים חסרים במידת הצורך. תיקון לכה והתקנה מחדש של המכניקות והמיתרים. במקרים של שבר מרוסק יש מקום לשקול החלפת ראש לגיטרה. מנסיוני - מעטים מאד המקרים שבהם יש לעשות זאת. לכן כדאי בכל מקרה לאסוף את כל החלקים (גם אם זה נראה אבוד), ממש כמו באיברים אנושיים... ג. הדבקת גשר קדמי תיקון זה זוכה במקום השלישי ברשימה (33 מתוך 240 תיקונים שנבדקו). נגן פותח את ארגז הגיטרה שלו, ומגלה להפתעתו שהגשר הקדמי נעקר ממקומו.בוני הגיטרות הספרדים מכנים תאונה זאת בשם "התקף לב של גיטרות", ובצדק, משום שתיקון שיסטה ממיקומו המקורי של הגשר עשוי לפגוע אנושות באיזון הטונאלי של הגיטרה. הדבקה ראשונית בעייתית היא סיבה טובה, או לפחות גורם מסייע לבעיות בגשר הקדמי. באבחנה זו אני כוללת הכנת משטחי הדבקה שבהם אין מספיק מגע בין עץ הגשר לעץ החזית, שימוש בדבק לא מתאים או לחיצה לא מספקת של האיזור המודבק. סיבות נוספות לעקירת גשר קדמי ממקומו הן חשיפת הגיטרה לתנאי חום קיצוניים (למשל- השארתה בתא המטען של המכונית, או במקום לא מוצל), התקנת מיתרים בעומסים גבוהים מאלה שיועדו לגיטרה (למשל- מיתרים אקוסטים על גיטרה קלאסית), גשרים קדמים נעקרים גם, בעיקר בגיטרות ישנות מאד, כתוצאה מ"עייפות החומר" של הדבק. בגיטרות בנות מזל יעקר הגשר הקדמי בשלמותו, בלי להשאיר עקבות גרירה או סדקים בחזית. לעיתים ניתן להבחין מראש בגשר שעומד להעקר ממקומו. הבדיקה פשוטה - עליכם להתבונן על קו המפגש בין הגשר הקדמי לחזית, ובמיוחד על האיזור שמתחת למיתרים. אם תבחינו ברווחים גדולים יחסית בקו זה, או אם תצליחו להכניס נייר דק בין הגשר הקדמי לחזית הגיטרה,- סביר להניח שהגשר הקדמי מתחיל לזוז. במקרים כאלה כדאי להרפות את המיתרים ולקחת את הגיטרה לבדיקה. הטיפול אם הגשר הקדמי רופף, יש להסירו בזהירות בכלים מתאימים, כדי לנקות את שאריות הדבק.בכל מקרה- דחיסת דבק ללא הסרת הגשר לניקוי(ואפילו דבק 3 שניות...) אינה עוזרת ואפילו מזיקה. אחרי שמפרידים בין הגשר הקדמי לחזית, מכינים את משטחי ההדבקה: מנקים אותם היטב משאריות הדבק שעליהם, ומתאימים אותם במדויק. השלב הבא הוא הדבקת הגשר הקדמי בלחץ למקומו ל-24 שעות. לאחר ההדבקה, יש לבדוק את צליל הגיטרה, כדי לוודא שאין זמזומים, ושהגשר אכן במקומו המדוייק. תיקון גשר קדמי איכותי לא משאיר כל סימן, והוא עמיד לשנים רבות. (שואל יהושע: האם קרה פעם שהדבקת את הגשר הקדמי הפוך? התשובה לשמחתי היא לא. משום שבכל הדבקה אני נתקפת בפאניקה, ומוודאת כמה פעמים שלא טעיתי). סיכום ומסקנות הנזקים השכיחים בתחום תיקוני הגיטרות נובעים מתאונות שאת רובן ניתן למנוע! ניתן אמנם לתקן ולהחזיר את הגיטרה למצב נגינה, אך פשוט יותר לשים לב לכללים הבאים : * כדאי לאחסן גיטרות בתוך תיק (ורצוי - בארגז קשיח) . התיק מספק הגנה ממכות, מנפילות ומשינויי אקלים. אם רוצים שהגיטרה תהיה זמינה תמיד לנגינה, כדאי להשקיע בסטנד יציב. יותר מדי נגנים מניחים את הגיטרה "רק לרגע", ומגלים שנשברה. * חשוב לשים לב לתנאי האקלים בהם נמצאת הגיטרה : תמיד בצל ולא בקרבת תנור חימום או מזגן. לעולם לא לשכוח גיטרה באוטו בקיץ! רצוי לווסת את תנאי הלחות , בעיקר בגיטרות מעץ מלא. ניתן לעשות זאת על ידי הנחת מכשירים המיועדים לכך בתוך ארגז הגיטרה. * יש להרפות את המיתרים בגיטרה המושבתת לאורך זמן.וכך גם בגיטרה שעומדת לפני טיסה. ככלל, עדיף תמיד להצמיד את הגיטרה למטען האישי בטיסות. ולחסוך לה את הגיהנום האקלימי בתא המטען, ואת החבטות על הארץ. * אם כבר מבחינים בסדק או בתקלה בגיטרה, כדאי תמיד להרפות מייד את המיתרים ולהתייעץ. ענת גולדמן -רסטורטורית עץ ומתקנת גיטרות. מפעילה את "שפירית" - בית מלאכה לתיקון גיטרות וכלי פריטה.