|
| רשמים מכיתת אומן עם בועז אלקיים |
| יום : 27 חודש : אוגוסט שנה : 2007 |
|
| כתבה של דוד בוליס |
|
 יום שישי, 12 בצהריים,
תיאטרון תמונע.
הקהל מתחיל להתקבץ.
המארגנים פעלו נכון והזמינו
את כולם לשעה 12
כשלמעשה ההרצאה של
בועז הייתה אמורה
להתחיל באחת.
השעה הזאת
נועדה לחילופי
ברכות ושיחות,
מה שהחל מייד
עם הגעתם של
המבקרים הראשונים.
"שלום! מה נשמע?"
נשמע מכל פינה,
"כמה זמן לא ראיתי אותך...",
"תבואו לבקר אצלנו בסטודיו..."
וגם הכרויות חדשות בין נגנים,
מורים, בעלי חנויות ובוני גיטרות,
תלמידים. על הבמה ניצבו חמש גיטרות, מעשה ידיו של בועז אלקיים.
באחת עלה אמיר בן-אלון ובירך את הנוכחים, תוך כדי שהוא מציין את האירוע כמפגש ראשון מדי רבים שPLAYGUITAR מתכננים בעתיד. דיבר גם על חלוציות ועל החשיבות הנושא.
אחריו עלה בועז אלקיים. טיפוס פשוט מראה וססגוני בדיבור. עם כובע מוסכניק הפוך על ראשו. ומייד פתח בסיפור ההתגלגלות חייו המקצועיים כבונה גיטרות. סיפר על תקופת נוודות ברחבי העולם בחיפוש אחרי שיטת בנייה אולטימטיבית, על מפגשים עם האנשים החשובים בחייו המקצועיים, כמו מ. קאשה, ר. שניידר ועוד.
אבל מי שרוצה יותר מזה, היה צריך להגיע ולשמוע בעצמו.
וכל הזמן הזה הנוכחים מחכים ומצפים לשמוע הדגמה של הגיטרות, ובמיוחד את הגיטרה הבנויה על-פי שיטת קאשה. ואז באמת, במהלך דבריו בועז הזמין את אחד הנוכחים, יורם זרביב, לנגן משהו לצורך הדגמה. פה אני חייב להסביר משהו. תיאטרון "תמונע" הוא מקום למופעי רוק, יש בו במה מצוינת להופעות רוק, עם תאורה עמוסה, הגברה מרשימה, באר ארוך עם משקעות ושולחנות עם כיסאות לקהל. אכסניה מצוינת גם מפגש או להרצאה. אבל להדגמת כלי אקוסטי-ממש לא. תוסיפו לזה מזגן רועש שלא הייתה אפשרות לכבות, אבל לא סתם רועש, כזה שצריך להגביה קול כשמדברים. לכן, כשיורם ניגן מן הבמה אל הקהל, ההתרשמות הייתה מאוד מוגבלת. לאחר שלב השאלות מן הקהל, שהיו רבות מן הזמן שהוקצב עבורן, ולמעשה בסיום ההרצאה, יצא לי לשמוע ולבחון מקרוב את הגיטרה הנושאת שם CLARITA NEGRA, שחור ולבן לפי בועז. לא-לא, לא לנגן בה, כי בועז התעקש שלא יגעו בה, לאכזבת כולם, בעיקר אלה שבאו מרחוק במיוחד לכך. היו מעטים שבועז הרשה להם לנסות, ואז התיישבתי מול המנגן, ממש חצי מטר מן האצבעות, ולמדתי כמה שיכולתי.
מצטער, ההמשך בכתבה הבאה.
דוד בוליס
אוגוסט 2005
|
|
|
|
|