בשיעור הרביעי נעשה עוד צעד לקראת ליווי שירים, ונלמד את השלבים הראשונים של ההרמוניה, או פשוט אקורדים.

ההגדרה של אקורד היא שני צלילים ומעלה שמנוגנים באותו הזמן, השימוש המעשי באקורדים על הגיטרה הוא בפריטה בקצב על אקורדים שיוצרים ליווי. לחיצה על כמה מיתרים ופריטה עליהם יוצרת אקורד.

בשלב הזה של הלימוד נעסוק באיך לעשות ופחות בלהבין את התיאוריה וההיגיון שמאחורי כל אקורד ומקצב. נתחיל מחמישה אקורדים שהם הבסיס לכל נגינת האקורדים על הגיטרה.      

Am     Dm        E      C       G    אלה השמות של האקורדים שנלמד.

האות הגדולה מסמלת את שם התו שעליו בנוי האקורד – השורש של האקורד והצליל הנמוך ביותר  מכל צלילי האקורד. כשיש תוספת של אות  קטנה m הכוונה היא שהאקורד מינורי. כרגע זה לא אומר הרבה חוץ מהעובדה שAm   הוא אקורד לה מינור, ו E  הוא אקורד מי מז'ור. 

כדאי לעקוב אחרי ההוראות לאט ובריכוז גבוהה, אחרת יתפספס משהו והאקורד יצא מעוות ולא נכון. במקרה שזה לא נשמע שזה זה, כדאי להתחיל מהתחלה וזה תמיד משתלם.

נגינת האקורד לה מינור ששמו  Am

אצבע 1 על מיתר 2 בבית 1 ,  אצבע 2 על מיתר 4 בבית 2 ,  אצבע 3 על מיתר 3 בבית 2 , שאר המיתרים פתוחים ( לא לוחצים אליהם). פורטים על כל המיתרים חוץ ממיתר 6, שהוא לא שייך לאקורד. (אצבע 2 צריכה לפנות קצת מקום לאצבע 3 בגלל ששתיהן נמצאות באותו בית ועל מיתרים קרובים)