|
|
|
בשקט, כמעט בסוד...
|
|
יום : 19 חודש : אפריל שנה : 2009
|
|
|
|
כתבה של דוד בוליס
|
|
|
הנושא שלנו – אלה הם שלושה אירועים, השנים הם האירועים שהיו, והשלישי הוא זה שיהיה. המחנה המשותף שלהם הוא באופן הקיום שלהם, שהוא כמאמר השיר: "בשט, כמעט בסוד" (שזהו, אגב, שיר מקסים שלעצמו, ונוגע בנושא שעוד נדבר עליו). ללא פרסום ראוי, לעתים כמעט במחתרת. ומפני שמדובר בדמויות חשובות בעולמנו, אוהבי גיטרה, ובפעילות אצלנו בבית, בישראל-קבלו דיווח.
פרק א
יום לפני הופעתו של אלכסנדר ויניצקי בערב הפתיחה של שבוע הגיטרה במוסיאון תל אביב, הוא הופיע באופן מפתיע למדיי בחוג בית בעירי, רחובות. הדבר נודע לי מפי אנה, התלמידה שלי, ממש כמה ימים לפני שהזמנתי כרטיסים לרסיטל שלו. תסכימו, זאת הייתה הזדמנות מסוג "מציאה", שני מטרים מביתי, לשמוע נגן גיטרה בסלון ביתו של מישהו. ממש קונצרט בסגנון המאה ה-19, כפי שטארגה נהג לקיים.
קיום הקונצרט התקיים בסוד מוחלט, ועד שעה לפניו לא ידעתי את כתובת המקום. אך כשהגעתי למקום, אמרתי לעצמי כי מזל שלא רבים ידעו על הדבר. המקום היה דירת מגורים נחמדה בבניין משותף, שבהחלט רחב דיו למשפחה, אך בודאי קטן מלהכיל כחמישים האיש שהתקבצו בסלון המארחים הנחמדים, יואל ודיאנה גירש. חלקם ישבו על הרצפה, חלקם הגדול עמדו לאורך הקירות כשעתיים. אך מפני שמדובר בעדה שלי (הכן רוב רובו של הקהל היו דוברי רוסית), פיפס לא נשמע והקונצרט התקיים באווירה מחשמלת.
וויניצקי? מסתבר שהוא לא רק אומן של גיטרה אלא גם אומן המילה. הוא הרבה לדבר בין הקטעים, גם לספר על עצמו, גם לספר על הקטעים שניגן. תמיד ישנה שאלה האם ראוי בקונצרטים לערבב מדיה במדיה, האבסטרקט של המוסיקה עם קומוניקטיביות של המילה. במקרה של ויניצקי ממש ציפיתי לקטעי הקישור שלו לא פחות מנגינה שלו. כי הוא אומן המילה במלוא המובן שלה. הוא דיבר ברוסית כה יפה, אינטליגנטית, שט באלגנטיות מנושא לנושא באמצעות הומור דק. במהלך הקונצרט הרגשתי כמה התגעגעתי לעידון הזה.
על המוסיקה שלו לא אוסיף, כי כולכם, הקוראים, יודעים. אומר רק שזה אחרת כשאתה יושב מרחק נגיעה ממש מן הנגן. אז ראיתי, שמעתי, והבנתי הכל. בשיחה שקיימנו הוא סיפר שב-1997 עלה לישראל והתגורר בחיפה, אך כעבור שנה עזב. ההשכלה שלו קלאסית, הוא פיתח בעצמו את סיגנונו הייחודי בבארים, בתי מלון ומסעדות בהם ניגן לפרנסתו במהלך השנים. כיום הוא אומן מבוקש ברחבי העולם.
פרק ב'
יומיים לפני קונצרט הסיום של אותו שבוא הגיטרה קיבלתי נודע לי על הקונצרט שהולך להתקיים בדיוק ביום ובשעת הקונצרט של אנה וידוביץ, ב"תיבה" ביפו. בקונצרט המיועד הופיע ראובן סרוסי כסולן בליווי ששיה מתוך אנסמבל המאה ה-XXI בהרכב של חליל/חליל בס, קלרינט בס, כלי הקשה, פסנתר, כינור וצ'לו. ראובן, שהוא אחד המומחים בארצינו למוסיקה עכשיוית סיפר, שהם עומדים לנגן את A Fuoco יצירתו של לוקה פרנצ'סקוני, מגדולי המלחינים האיטלקים בימינו, "עם המנצח פביאן פניסלו, ארגנטינאי המתגורר בספרד והוא מהמוסיקאים הבולטים בדורו (מלחין, מנצח ומנהל אנסמבל במדריד)".
"זוהי יצירה סופר וירטואוזית", כותב ראובן, -"הכתובה בצורה יוצאת מן הכלל אפקטיבית לגיטרה. (אם כי היא הקשה ביותר שנתקלתי באספקטים מסויימים, יותר מה"סקונצה" של בריו שניגנתי לאחרונה בסוף פברואר). לא מזמן, לפני כחצי שנה, יצאה לאור הקלטתה הראשונה על דיסק עם פבלו מארקס כסולן עם אנסמבל אינטרקונטמפורן".
נו? מה עושים? הכרטיסים לוידוביץ' כבר בכיס, ויצא לי לפגוש אותה לפני, ואמרנו לה שניפגש בהופעתה? מצד שני הקונצרט של ראובן הוא יוצא דופן מכל סיבה שתבחרו.
ומצד שלישי-הלוואי עלינו צרות שכאלה. רק קבענו עם ראובן שמעכשיו נהיה בקשר יותר הדוק והוא יודיע לנו באתר מראש על ההתרחשויות מהסוג הזה.
וכפועל יוצא מכך-
פרק ג'
ב-23 לאפריל בשעה 20:30, במסגרת סדרה קאמרית בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, יתקיים רסיטל בו ינגן ראובן סרוסי. מדובר על קונצרט שבו הוא גם ירצא בתוכנית:
באך – שאקון (עיבוד בלה מינור של ראובן עצמו)
סקרלטי– סונטה ק. 420
סונטה ק. 208
סונטה ק. 532 (עיבודים של ראובן)
טריסטן מוריי – "טלור" (1977)
פונסה – וריאציות על "הפוליה" ופוגה (בעריכה של ראובן, הכולל שיכתוב הפוגה)
וילה-לובוס– אטיודים 10, 11 ו-12 בגרסת כתב היד 1928
הפעם, בבקשה, לא לפספס. נא להגיע בזמן ובהמוניכם.
דוד בוליס
אפריל 2009
|
|
|
|
|
|